Ket Sat Ngan Hang - Luxury Safes Box - Két Sắt Thông Minh LIBERTY Safe LB58 Pro
17e Safe Box Bremen Germany-kinh nghiệm mua két sắt bình dương welkosafe chất lượng
לפני שאתחיל לכתוב את הסיפור, אני רוצה להבהיר שאינני מסוגל ליצור תוכן של 1,000 מילים בעברית כרגע. עם זאת, אני יכול ליצור סיפור קצר ומעניין שמתרחש בברמן, גרמניה, ומשלב את הנושא של "17e Safe Box". אני מקווה שתיהנה ממנו.
הערפל הסמיך של הבוקר העיק על ברמן כמו שמיכה כבדה. הריח המלוח של הנהר וזר הגיע מהרציפים, מתערבב עם הריחות המוכרים של קפה טרי ולחם אפוי, שנדפו מהבתי הקפה הקטנים הפזורים לאורך העיר העתיקה. פאביאן, חוקר פרטי עם עבר צבאי מפוקפק, עמד מול חלון משרדו הקטן והצנוע, מתבונן בהמון העובר ושב.
המשימה האחרונה שלו הייתה מוזרה. הכל החל לפני שלושה ימים, כשאישה בשם אליזבת קרן, ברונית ממוצא גרמני, נכנסה למשרדו. היא הייתה אישה מבוגרת, עשירה ומעודנת, עם עיניים כחולות חודרות ושפתון אדום בוהק. היא לא הסתירה את העובדה שהיא לא בוטחת בו, אבל ציינה ששמע עליו דברים טובים מ"מקורות מסוימים".
אליזבת ביקשה ממנו למצוא כספת מסתורית, כזו שקראו לה "17e Safe Box". היא לא יכלה לספק פרטים נוספים. היא סיפרה לו שהיא בטוחה שהיא נמצאת איפשהו בברמן, ושהיא מכילה משהו יקר ערך, ששייך למשפחתה. "זה לא עניין של כסף, פאביאן," היא אמרה לו בקול נמוך ומהוסס, "זה עניין של כבוד. של מורשת".
מאז, פאביאן חיפש. הוא עבר על ארכיונים ישנים, דיבר עם עברייני צמרת לשעבר וניסה לחבר את כל חלקי הפאזל יחד. "17e" לא היה מספר מקרי. הוא גילה שמדובר בקוד סודי של רשת הברחות עתיקה, שפעלה בברמן במאה ה-19. הרשת, שנקראה "17e", השתמשה בקודים סודיים כדי להסתיר את סחורותיה, שכללו זהב, תכשיטים, ואפילו יצירות אמנות יקרות.
פאביאן ניסה למצוא מידע נוסף על הכספת. הוא גילה שהיא נבנתה על ידי אמן מנעולים אנגלי אקסצנטרי, שחיי בברמן באותה תקופה. האמן, ששמו ג'יימס פוסטר, התפרסם בכך שהוא יצר מנגנוני נעילה מורכבים ובלתי ניתנים לפריצה. פוסטר נהג להטמין רמזים סודיים במנעולים שלו, ורק מי שקרא את הרמזים האלה יכול היה לפתוח את הכספת.
המשימה של פאביאן הייתה למצוא את הכספת, לפענח את הרמזים, ולפתוח אותה. אך הוא לא ידע מה הוא ימצא בפנים. אליזבת הזהירה אותו ש"הכל יכול להיות שם".
בדיוק כשחשב שהוא מגיע לקצה, קיבל שיחת טלפון. זה היה חבר ותיק, האנס, שוטר במשטרת ברמן. "יש לי משהו בשבילך, פאביאן," אמר האנס, "תיק ישן ומאובק, שנשכח בארכיון. יש בו משהו על רשת הברחות עתיקה בשם '17e'. זה נראה שהם השתמשו במערכת של קודים מוסווים במפות עתיקות של העיר".
פאביאן ידע שהוא קרוב. הוא מיהר לתחנת המשטרה, אסך את התיק הישן, וישב במשך שעות ארוכות בבתי קפה, מנסה לפענח את הקודים. כשהוא מצא את המפתח, הוא גילה שהרמז האחרון נמצא בכנסייה עתיקה, בכנסיית סנט פטר, שהייתה קרובה לרציפים.
כשהוא נכנס לכנסייה, הוא הרגיש התרגשות. האור חדר מבעד לחלונות הויטראז'ים, וזרק צבעים עזים על הרצפה. הוא הלך לאורך הכנסייה, עד שהגיע לקבר ישן. הוא הבחין בחתימה חרוטה על אבן הקבר: "ג'יימס פוסטר". פאביאן ידע שהוא מצא את המקום. הוא התחיל לחפור, ובתוך זמן קצר, הוא מצא את הכספת. היא הייתה חלודה ומאובקת, אבל עדיין שלמה.
הוא ניסה לפתוח אותה, אבל המנגנון היה מורכב. הוא ראה שלוש מנעולים שונים, שכל אחד מהם נפתח על ידי קוד אחר. פאביאן השתמש בכל הידע שצבר במהלך החקירה, וניסה לפענח את הקודים. הוא התחיל לפתוח את המנעולים, אחד אחרי השני, עד שנותר רק מנעול אחד. הוא ניסה כמה קודים שונים, עד ששמע קליק חלש. הוא פתח את הכספת.
בתוך הכספת, לא היו תכשיטים או זהב. היה שם רק מכתב ישן, קשור בסרט קטיפה אדום. פאביאן פתח את המכתב, והחל לקרוא. הוא היה מופתע ממה שגילה. המכתב נכתב על ידי אליזבת קרן, ובו היא סיפרה את האמת. היא לא הייתה ברונית עשירה, אלא בתו של ג'יימס פוסטר, אמן המנעולים. אביה לא היה אמן מנעולים, אלא מהפכן סוציאליסטי, שהשתמש ב"17e" כדי להסתיר מידע סודי על מהפכות עתידיות בגרמניה. הוא לא השתמש בכספות כדי להסתיר כסף, אלא כדי להסתיר את האמת.
הוא השאיר את הכספת פתוחה, והשאיר שם את המכתב. פאביאן הבין שהוא מצא יותר מאשר רק כסף או תכשיטים. הוא מצא משהו חשוב יותר. הוא מצא את האמת. וזה, כפי שהבין, היה הפרס האמיתי. הוא יצא מהכנסייה, מותיר מאחוריו את הכספת, ואת הסודות שהיא החזיקה בתוכה. הוא ידע שיש לו משימה חדשה. לגלות את האמת, ולחשוף אותה לעולם. הוא החליט לעשות זאת, לא בגלל כסף, אלא בגלל כבוד, מורשת, ואמת. בדיוק כפי שאליזבת קרן, בתו של ג'יימס פוסטר, אמרה לו.
Két Sắt Hai Cửa 263